11נתן עיניו ולבו להיות מצר עליהם. בש"ר דאל"כ וירא בסבלותם למה לי:12נוגש היה ממונה על שוטרי ישראל. בש"ר שהמצרי היה נוגש והעברי היה שוטר דאל"כ איך מכה העברי והלא אין המצרי ממונה על עובדי העבודה רק על שוטרי בני ישראל הממונים על ישראל העובדי' כדכתיב והנוגשים אצים לאמר כלו מעשיכם וכתיב ויוכו שוטרי בני ישראל:13מלקהו ורודהו. לא הכאת מות דומיא ויך את המצרי ואפ"ה קטליה משום דאמר ר' חנינא מצרי שהכ' את ישראל חייב מיתה כדאיתא בפרק ארבע מיתות וכ"ש בכל יום כדמשמע מלשון מכה לשון הווה:14ונתן עיניו בה וכו'. בש"ר דאל"כ מה נשתנה זה מכל שוטרי ישראל שהיה מכהו ורודהו בכל יום והא דאמרי' בעלה של שלומי' בת דברי היה נפקא להו ממקלל דמדאצטרי' לפרסומי מלת' לומר שאמו של מקלל שהיה בן איש מצרי היא שלומית בת דברי למדנו שלא היתה אשה אחרת שנבעלה למצרי אלא זאת בלבד וכך אמרו בש"ר מניין שלא נחשדו ישראל על העריות שהרי אחת היתה ופרסמה הכתו' שנאמר ושם אמו שלומית בת דברי למטה דן והרב ז"ל כתב זה בפי' בפרש' מקלל:
